אם עד עכשיו, בששת הכרכים הראשונים של ”בחיי”, הצלחתי איכשהו לשמור פה ושם על שמי הטוב, נראה לי שעכשיו, בכרך השביעי, גם זה יתמסמס והתדמית שלי, הרחוקה מזו של הודף נשים תקבל חיזוק יתר. כל זאת אף שבגילי המתרחק מתשעים, מן הראוי היה שאתחיל סוף סוף לקחת את החיים ברצינות. [ נגמר עם מותה של אשת נעוריי, בחיי ]6 שהשאירה אלמן ושלושה ילדים אחרי 46 שנות נישואים, הנראים כמאושרים. הסופרת נגה מרון, שקראה את פרקי הספר כשהופיעו בהמשכים במכתב העיתי ”חדשות בן עזר”, לא יכלה להתאפק ושלחה לי מכתב תוכחה שבו היא כתבה: ”מפתיע אותי איך אתה חושף את טמבליותך קבל עם לדיראון עולם.” אני בטוח שהיא לא היחידה החושבת כך, אך מה אני יכול לעשות אם החלטתי לכתוב בזיכרונותיי את כל האמת כולה, וזו התגלתה כהחלטה אידיוטית המציגה אותי באור שומט לסתות. איך אמר מנדלה מהגדוד השלישי של הפלמח? ”אללי פוצ’ו, אללי.